מדוע החיים הרב -דוריים גדולים מתמיד – ומה זה אומר לעיצוב
חיים עם מחותנים? ילדים בוגרים? כולם עושים זאת בימים אלה. מנהלת המערכת ג’ואנה סאלץ משוחחת עם חמישה מעצבים על יצירת בתים המשתרעים על פני דורות.
ג’ואנה סלץ: אני חושב שעכשיו יותר מתמיד אנשים מדברים על נושאים אמיתיים שמשפיעים על אורח החיים שלנו. ואחד מאלה הוא העובדה שיש ליותר בתים מתמיד באמריקה כרגע דורות רבים תחת קורת גג אחת.
ג’ו סולץ @josaltz אלי הולוואי
קריסטן פניה: עם COVID, ראינו שהרבה מהלקוחות שלנו רוצים מקום נוסף, למשל, להורים שלהם, או אפילו לעצמם – בבית שלי היה לנו משרד בחלל ה- ADU שלנו ועכשיו עם הילדים בבית שהיינו צריכים להפיץ. כמשפחה, אז קצת החזרנו את המקום הזה לבילוי משפחתי.
ג’ס ווית ‘: זה מעניין; במקום בו אני עובד בחוף רחובות, שהיא בדרך כלל עיירה שקטה מאוד, אתה רואה שאנשים התרחקו מערים כשהם יכולים והוציאו יותר כסף בבתי הנופש שלהם. עבדתי על פרויקט אחד עם שלושה דורות של נשים, והתוכנית שלהם הייתה לבלות שם אולי ארבעה חודשים בשנה. אבל עכשיו הם גרים שם במשרה מלאה כי הם עובדים מהבית.
בריאן מייסון: הבית של משפחתי הוא רב דורי בצורה אחרת, במובן זה ששישה דורות של משפחתי גרו בבית זה [מייסון מאיר את הבית בטור עבור המגזין של אפרוצ’יק כותרת "רומן משפחתי"]. חווית הבית האפרו -אמריקאית הייתה מעט שונה מכיוון שהיא כללה תקופות של התייחסות לפליטים ומהגרים כאחד. הצד של אמי הגיע מדרום קרוליינה בשנות ה -40 או ה -50 ורכש בית. באותה תקופה היה נפוץ יחסית שיש אנשים שחיים בקבוצות גדולות יותר. אז זו הייתה סבתא רבא-רבא שלי ובנותיה בסופו של דבר אמי. מאז, הבית הזה היה מעין אבן יסוד לכל המשפחה. כולם גרו שם זמן מה – זה היה המקום שתמיד היה שם אם מישהו צריך מקום לינה. עכשיו בנה של אחותי הוא הדור השישי שגר שם. כשאחותי ובעלה עברו לגור עשינו שיפוץ כי זה לא נעשה שנים על גבי שנים.
בריאן מייסון@אפרוכי באדיבות אפרוכי 
בשנת 2017, בריאן ואשתו, ז’אנין הייז, שיפצו את הבית שבבעלות משפחתו במשך שישה דורות. חדרי האמבטיה היו עדכון מרכזי. קופר סין
ג’ו: המשפחה שלי גדלה באזור היהודי בברונקס וזה היה מצב מאוד דומה, שהיה להם בית משפחה אחד שכולם עברו. אני חושב שזה מדבר גם על השאלה איך יוצרים מרחב שלא רק משמח אנשים שונים, אלא נותן כבוד לעבר?
בריאן: למעשה מצאנו נברשת קריסטל שהייתה במרתף, והצלחנו לשחזר אותה ולתלות אותה שם. אז זו תחושה אחרת של בין-דורי אבל זה דומה במובן זה שכולו הסיפור שאתה מספר.
ג’ס: זה אתגר מעניין לעבוד כדי להפוך את הדברים התואמים ADA ונגישים לנכים אבל גם ג’ל עם הרעיון הכולל.
נטלי קרייאם@nataliekraiem_interiors ג’רום לודן 
עבור קראיים, בתים רב -דוריים עוסקים במיקסום שטח, כמו באזור חיצוני זה לאוכל, לעבודה או לצפייה בטלוויזיה. מורס גינדי
נטלי קרייעם: כרגע אני בדירה שעיצבנו לחמותי, ואנחנו חיים איתם מאז מרץ. דבר אחד שאני עושה עם כל הבתים הרב-דוריים שאני עובד עליהם הוא שאני באמת מנסה להגדיר מחדש את החללים כדי למקסם אותם. הדירה שאני נמצא בה היא דירת שלושה חדרי שינה אבל הבאנו מיטות קומותיים ומיטות מתקפלות-אני עובד ליד שולחן האוכל. כל אחד יכול למצוא מקום לעבוד ולחיות בו.
צ’ט קלהאן @thisischetcallahan סטיבן בוסקן
צ’ט קלהאן: אנו עובדים על מתחם רב-דורי בעיר קולבר שהתחיל מכיוון שהיתה משפחה בת ארבע נפשות שרצו שסבא וסבתא יהיו קרובים יותר. הם התחילו לחפש נדל”ן, אבל לוס אנג’לס לא ממש משתלמת, אז הם החלו לחשוב איך הם יכולים להתאים את הבית הקיים שלהם כדי לאפשר לששתם לחיות יחד. אז הרגשתי שאנחנו באמת מגיבים למציאות רבות בעולם האמיתי. ויש הרבה מחשבה גם על איך אפשר לקבל את המרחב הפרטי הזה ולסוג לסגת אבל גם להתקשר ולהיות חלק מהקבוצה הגדולה יותר.
בריאן: במבט על הנתון הזה, אני חושב שעלינו לשאול האם זו רק מגמה מעניינת או תוצאה של גורמים חברתיים וכלכליים ספציפיים.?
ג’ו: בהחלט. כי יש משבר דיור באמריקה. ובהרבה דרכים שאנשים כמוך עוזרים לאנשים לקבל החלטות נכונות, כך שיהיה להם מקום נוח לגור בו. כעת, לאחר שחווינו את החוויה הזו, האם אתה חושב שנראה את הרצון הזה לצנוח עם יקיריהם?
ג’ס ווית ‘@weethhome ליאן ריי פולצ’ני 
הכנו בית חוף נוח (ונגיש אוניברסלית) לשלושה דורות של נשים. כעת, שניים מהם גרים ועובדים שם במשרה מלאה. קיאנה בואן
ג’ס: אני חושב שהצלחנו להיות נוכחים יותר בבתים בחוץ ולא להיתפס במרוץ החולדות הזה, ואולי ההוראה היא שאנחנו לא צריכים לקפוץ בחזרה לקצב הזה.
קריסטן: יש לי שתי בנות שלדעתי מעריכות את המשפחה בצורה שלא ידעתי שתתאפשר אי פעם. אז אני מקווה שאנחנו מעריכים זה את זה יותר.
בריאן: אני חושב שבמובנים רבים אתה מחזיר לאנשים יותר מחייהם לא בישיבה בתא. והם עדיין מבצעים את עבודתם, אבל יש לך את הבחירה שלך במה שאתה עושה.
נטלי: אני חושב שזה מלמד אותנו לקח וגורם לנו לרצות לשפר את איכות החיים שלנו על ידי חיים באמצעים אבל גם לנסות למצוא מקום. וכרגע אנחנו צריכים את המרחבים האלה יותר מתמיד. אין לך מסעדות, אין לך חדר כושר – אתה חייב למצוא את זה בתוך הבית שלך.
קריסטן פניה@kinteriors_sf באדיבות פנים 
בביתה בסן פרנסיסקו, פינה הפכה ADU לחלל בילוי משפחתי גמיש כדי לאפשר לילדיה להתפשט. ר. בראד קניפשטיין
ח: אני חושב שבאמת תהיה דחיפה לעבר גמישות באופן כללי. במשך זמן רב חשבנו אסטרטגית כיצד לשלב חללי מגורים נוספים אלה בתוך בית משפחתי אחד. אני מתכוון שתמיד היינו זקוקים למערכות התמיכה שלנו ואולי COVID נותן מקום לחשוב יותר לעומק על מה זה הוא וכיצד אנו יכולים לעצב חללים בצורה שונה. אבל זה גם מדגיש את סוג שתי אמריקה שבהן יש עובדים שהם חסרי עבודה ואז אלה שיכולים להרשות לעצמם לעשות זאת.
בריאן: נכון, הטבע הוא שמי שיכול להרשות לעצמו לקבל את החופש הזה ולכן בסופו של דבר עלינו להיות מודעים לאופן שבו אנו משתנים. איך נמנע מכך שזה יקרה? כיצד ניצור גמישות המובילה להון עצמי ולא נאמר כי רק לבעלי גישה כלכלית יש את הזכות לשרוד?
ח: אני כן חושב שגמישות רבה יותר בעיצוב הבית יכולה לסייע ביצירת עתיד שוויוני יותר. לדוגמה, כאשר אתה נופל בזמנים קשים, שיש לך דירה או חלל בתוך הבית שלך שניתן לחלק כדירה שתוכל להשכיר למישהו או אפילו רק לספק בית לבן משפחה שנפל קשה פעמים וצריך מקום מגורים. אני חושב שבתינו יכולים להפוך לרשת ביטחון גדולה יותר עבור המשפחות המורחבות שלנו, ואפילו עבור עצמנו.
לקבל גישה מיידית!
>