ספר הביכורים של קורי דאמן ג’נקינס הוא אודה לדטרויט ובסיס לפתיחה חדשה בעיצוב מסורתי

779 הוא מספר מיוחד לקורי דאמן ג’נקינס. זה בגלל שזה מספר הדלתות שדפק מעצב הפנים לפני שהזמין את פרויקט העיצוב הראשון שלו. זה נכון-לפני שנחת על שער המגזינים הלאומיים (כולל האוס יפה במרץ האחרון!), ג’נקינס הלך מדלת לדלת בעיר הולדתו דטרויט במטרה להתחיל את הקריירה (שהייתה אז חדשה). השנה הייתה 2008, ובדיוק שהתפטר מעבודתו בחברת רכב לאור המיתון, החליט ג’נקינס סוף סוף לחקור את חלומות ילדותו על עיצוב פנים. זהו סיפור שהמעצב מגולל בספר הביכורים שלו, עיצוב רמיקס, שיצא השבוע מריזולי.

"אמרתי לעצמי שאדפוק עד שאמצא מישהו שיעסיק אותי לעצב את ביתם או אפגע באלף דחיות – המוקדם מביניהם," נזכר ג’נקינס בהקדמה של הספר. מהר קדימה 13 שנים ויש לו משרד מצליח עם משרדים בניו יורק ודטרויט והופיע באינספור מגזינים כמו גם בבית התצוגה היוקרתי Kips Bay Decorator בניו יורק..

ג’נקינס מייחס חלק ניכר מהצלחתו למעין חוסן שלמד כיליד דטרויט. "השקת המשרד שלי בעיצומו של המיתון בשנת 2009 היא רגע של מעגל מלא כי דטרויט נפלה ואיבדתי את עבודתי בשנת 2007, אז באמת היה הרעיון הזה לצאת מהאפר ולצאת מעוף," הוא אומר לבית יפה. "אני תמיד אומר לאנשים שמחפשים להיכנס לתעשייה [או, אכן, לכל תעשייה!], ‘זה לא רק ייפול על הברכיים שלך – אתה צריך להימלט ואתה צריך לעבוד’." כפי שהוא מסביר בספר, "[בדטרויט], אנחנו ילדי קאמבק, ובכל פעם שאנחנו נדפקים, אנחנו תמיד קמים."

החדר של ג’נקינס בבית התצוגה לקישוט מפרץ קיפס ביי 2019. סטודיו מרקו ריקה

בהקדמה של הספר, המעצב ג’יימי דרייק משווה את ג’נקינס לטווס, "סמל להתחדשות וחיי אלמוות." בנוסף, דרייק מציין, "פלומת הטווס מלאה באקוומרין, גרף, אשוח, יער וזית, צבעים המופיעים לעתים קרובות בפלטות המדהימות של קורי."

ג’נקינס ניגש לשורשים המוזיקליים של דטרויט במוטאון, וטבע את המונח "עיצוב רמיקס" כדי לתאר את סגנונו – חדריו בשכבות כוללים לעתים קרובות אלמנטים קלאסיים המתפרשים מחדש בדרכים חדשות. "זה לקחת את מה שעבד באופן מסורתי בעיצוב ולערבב אותו מחדש עם צבע ותבנית תוססים ואלמנטים שונים שלא בדרך כלל, באופן מסורתי הולכים יחד," מסביר ג’נקינס. "אז הספר הזה נועד באמת לחגוג עיצוב מסורתי וכיצד נוכל לסובב אותו להיום."

בית בדטרויט מאת ג’נקינס בהשתתפות בית יפה. WERNER STRAUBE

לאורך כל דפי הספר, ג’נקינס מראה בדיוק איך הוא עושה את זה – נוגע בכל דבר, החל מערבוב צבעי צבע מותאמים אישית ועד לקיחת רמזים מהאופנה ולא לפחד לערבב דוגמאות (טיפ מקצועי: הכל קשור להרמוניה, לא התאמה). התוצאה היא מרחבים שמרגישים בנוח – אפילו, לפעמים, מוכר בנוחות – אבל תמיד מרגש, שמח וקצת לא צפוי. "צבעים עשירים, עתיקות מעורבבות בדוגמאות גיאומטריות מודרניות ופאנקיות, אלה הדברים שתמיד דיברו אלי כמקסימליסט," אומר ג’נקינס.

הוא גם מאמין חזק בחשיבות הקניית עיצוב טוב כבר בשלב מוקדם: "אני כן חושב שהסביבה שאנו יוצרים עבור ילדינו – או הסביבה שאיננו יוצרים עבור ילדינו – משפיעה על האופן שבו הם רואים את העולם," הוא מסביר. ככזה, הספר כולל פרק שלם בנושא קישוט לילדים. ולא, זה לא אומר ציורי קיר ילדותיים וצעצועים מפוארים – אלא חללים שילדים יכולים לצמוח אליהם תוך טיפוח היצירתיות שלהם. כי מי יודע, ייתכן שאתה מגדל את הדור הבא של מקסימליסטים יצירתיים.

בחדר האוכל הזה, ג’נקינס מערבב בזריזות דוגמאות וגווני תכשיט. ורנר שטראובה

בסופו של דבר, ג’נקינס מאמין שהסגנון הנועז והרימיקס שלו הוא כזה שמעולם לא זכה להדהד יותר מאשר כרגע. "אני חושב שבמשך 10 השנים האחרונות באמת ראינו את המראה האפור, המינימלי והשלו הזה," הוא מהרהר. "אבל אני חושב שעכשיו אנשים לחוצים יותר מאי פעם – הם נאבקים עם אובדן וחוסר ודאות והם רוצים סביבה צבעונית יותר. אתה לא רוצה לחזור הביתה לקופסה אפורה כשיורד שלג ויש מגיפה. אז אני חושב שאנחנו מאמצים את גווני התכשיט האלה, את אופי העיצוב המשמח הזה. אנשים מוכנים להיות אופטימיים – הם מוכנים לחיות מחדש."

מוכן להתחיל? הזמנת עיצוב רמיקס פה.

עקוב אחר House Beautiful ב אינסטגרם.

>